סולל בונה בע"מ נ' גרנד האוז בע"מ

פסק דין

ב"כ התובעת- עו"ד רפאל מלמן ו/או עו"ד משה ברנר

ב"כ הנתבעת- עו"ד נדב ויסמן ו/או עו"ד לירן בר שלום

פסק דין

התובעת, סולל בונה בע"מ, שימשה כקבלן מבצע בפרויקט בניה בגדרה, שהזמינה הנתבעת, גרנד האוז בע"מ. בין השתיים נערך ביום 21.9.99 הסכם קובע את עקרונות ההתקשרות. הפרויקט נערך בשני שלבים- בשלב הראשון אושרו ושולמו כל החשבונות. גם במהלך השלב השני הוגשו חשבונות ושולמו- על חשבון התמורה הסופית.

בנובמבר 2003, בתום העבודה, הגישה התובעת לנתבעת חשבון סופי, המפרט את יתרת התשלומים על פי ההסכם ועבודות נוספות. הנתבעת סירבה לשלמו, בין שחלקה על חלק מהתשלומים המפורטים בו, ובין שטענה כי הינה זכאית לקזז ממנו פיצוי מוסכם הקבוע בהסכם המגיע לה בגין איחורה של התובעת במסירת העבודה המוגמרת. שיעורם של השניים- העבודות שבמחלוקת בצירוף הפיצויים עלה על סכום החשבון.

זמן מה לאחר מכן הוציאה התובעת לנתבעת חשבון סופי חדש (להלן "החשבון הסופי"), שסכומו גבוה במידה ניכרת מקודמו. למותר לציין כי גם על חשבון זה חלקה הנתבעת, וגם בו עלה שיעור סעיפי המחלוקת בצירוף הפיצויים על הסכום לתשלום.

השתיים הסכימו לברר את כל המחלוקות שביניהם בבוררות לפני הבורר המהנדס ד"ר יואב סרנה. בהסכם הבוררות בין הצדדים הסכימו כי "בין הצדדים התגלה סכסוך בנושא לוח זמנים ועבודות נוספות שלא אושרו בפרויקט אחוזת גדרה." והוא זה שהועבר לבוררות. בישיבת הבוררות השנייה הגדירו הצדדים והבורר את אי ההסכמות בין הצדדים: ס' 32, ס' 43, ס' 61, ס' 73, ס' 74 לחשבון הסופי.

בתום הבוררות קבע הבורר את פסיקתו והתייחס לסעיפים שבמחלוקת. בין היתר פסק כי יש לאשר לתובעת אורכה בת ששה חודשים לביצוע השלב השני בפרויקט, ואף קבע תשלום תקורה בסך 200,000 ₪ לחודש עבור התארכות הביצוע, למשך ארבעה חודשים.

בעקבות פסק הבורר עדכנה התובעת את החשבון הסופי ושלחה אותו לנתבעת. משסירבה האחרונה לשלמו, פנתה התובעת לבית המשפט המחוזי שם אושר פסק הבורר. לאחר מכן פנתה להליכי הוצל"פ לאכיפתו. בסיומם נוהל מו"מ בין הצדדים וסכום הבוררות סולק, אם כי בסכום מופחת מזה שקבע הבורר.

בתביעה שלפני תובעת סולל בונה את יתר הסכומים שבחשבון הסופי בתוספת התייקרויות. הנתבעת הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף בטענה שעם ביצוע סכום פסק הבורר מנועה התובעת לדרוש סכומים נוספים שנכללו בבוררות ולא נפסקו בפסק הבורר מחמת מעשה בי- דין. בקשתה התקבלה, והתביעה נדחתה. החלטה זו בוטלה על ידי ערכאת הערעור.עתה, לאחר בירור לגופו, נדרשים אנו לשאלה בשנית.

כב' השופט ברנר, אשר דחה את התביעה על הסף, היטיב לתאר את מחלוקת העובדתית בין השתיים, ולצורך הבהירות והנוחות אזקק להחלטתו (עמ' 6, פסקה 12):

"מן המקובץ עולה כי הגם שהיה ברור לסולל בונה שגרנד האוז כופרת בחבותה לשלם סכום כלשהו על פי החשבון המאושר, והיא מעלה כנגד סולל בונה טענת קיזוז המתייחסת גם לגבי סכומים שלא היו שנויים במחלוקת בחשבון סופי, הרי משום מה סולל בונה לא ביקשה מהבורר שיקבע מהו החוב הכולל שעל גרנד האוז לשלם לה בשים לב לטענת הקיזוז. חלף זאת, התנהלה הבוררות ....

בסופה של אותה פיסקה קבע השופט: "מה שברור על פניו הוא שפסק הבורר אינו מתייחס לסכום הכולל שגרנד האוז צריכה לשלם לסולל בונה לפי החשבון הסופי, אלא אך ורק לסכום שיש לשלמו לפי סעיפים פרטניים בחשבון הסופי. יחד עם זאת, אין בכך כדי להכשיר את תביעתה הנוכחית של סולל בונה כפי שיובהר להלן."

9. לטעמו, למרות שהתובעת הייתה מודעת לכך שגרנד האוז מבקשת לקזז מהחשבון הסופי את הפיצוי בגין האיחור, המגיעה לה לשיטתה, התעלמה ממחלוקת זו והבורר לא התבקש לקבוע דבר לעניין זה. יתר על כן, מכיוון שלא היה ספק כי גרנד האוז איננה מוותרת על סעיף הפיצויים, וכי המחלוקת שהועברה להכרעתו של הבורר אמורה הייתה לסכם את מלוא הסכומים שהנתבעת חיבת לתובעת, אם בכלל, לא היה מקום לפצל בין הסעיפים שבמחלוקת לאחרים (ס' 14): "על כן לא ברור מדוע ולמה הסכימה סו"ב לנהל הליך פרטני אודות סעיפים ספציפיים בדו"ח הסופי, ולא עמדה על מתן פסק דין כולל בהתייחס למלוא סכום דרישתה לפי הדו"ח סופי- תביעה גרנד האוז לתשלום סך של 5,918,349 ₪. לו הייתה עושה כן- הבורר היה נדרש להכריע בשאלה זו באופן ברור, והסכסוך היה מגיע לסיומו.

גם אם אניח כי יש לפרש את פסק הבורר באופן המוצע ע"י סולל בונה, קרי שהבורר דחה את טענת הקיזוז של גרנד האוז בכך שאישר לסולל בונה אורכה בביצוע הבנייה (וכאמור לעיל, גרנד האוז טוענת כי יש לפרש אחרת את פסק הבורר), עדיין אין בכך כדי להכשיר את התביעה הנוכחית לאחר שהסכסוך כבר נדון והוכרע על ידי הבורר. הסעד הראוי במקרה זה אינו הגשת תביעה משלימה בבית משפט השלום, כפי שנעשה כאן, אלא נקיטת הליך בפני הבורר על מנת שיבהיר או ישלים את פיסקו לפי ס' 22 לחוק הבוררות, תשכ"ח -1968 (להלן "חוק הבוררות"), או הגשת בקשה לבית המשפט המוסמך על מנת שיורה לבורר להשלים את הפסק לפי ס' 24 (5) לחוק הבוררות."

10.משבוטלה ההחלטה, שדנה ארוכות בסוגיה המשפטית של השתק עילה, הוזמן הבורר על מנת שיבהיר את פסקו. לטעמי, סתם הסברו של הבורר את הגולל על המחלוקת העובדתית, באשרו כי מתן האורכה להשלמת בניה לסולל בונה, שולל בחובו את טענת האיחור של גרנד האוז והפיצויים הנובעים מכך: "נחזור לעניין לוחות הזמנים שהיה נושא מאוד חשוב בבוררות. הוא נידון על ידי. אני אישרתי לקבלן אורכה של ששה חודשים על החלק השני של שלב ב'. והיא כללה כבר אורכה חלקית של חודש או חודשים שסולל בונה (צ.ל- גרנד האוז-ר.נ) אישרו להם לפני הבוררות. כתוצאה מהאורכה הזו הייתה לסולל בונה דרישה להוצאות תקורה. אני אישרתי להם הוצאות תקורה.

לא עלתה בפני תביעה לפיצויים על איחורים כלשהם. למרות שאיני זוכר אני בטוח בדבר אחד: לו הועלתה בפני הייתי מתייחס אליה בפסק הבוררות. כיוון שבפסק הבוררות היו מספר דברים שאני לא אישרתי. לו הייתה מועלית טענה על פיצויים הייתי קובע אם מישהו מקבל אותה או לא.

ובעיקר:

" ש. האם העובדה שאתה קבעת תקורה כזו או אחרת, משמיטה את הקרקע מתחת לטענת פיצויי תקורה? (צ.ל- פיצוי מוסכם).

ת. כן. לא יכול להיות פיצוי אם נתתי אורכה. ולכן טענת הפיצוי המוסכם לגבי השלב השני של חלק ב'- לא יכולה להישמע!"